נא

*

כָּל הַלַּיְלָה הִבְהַבְתָּ עַל מְעָרוֹת הָעֵינַיִם שָׁקוּף מִכְּאֵב, נוֹשֵׁם מְקֻטָּע, מִתְפַּתֵּל דּוּ־מְמַד, רַק אֶת הַצַּעַר שָׁמַעְתִּי: הַחוּט הַנֵּאַנְדֶּרְטָלִי שֶׁל הַסָּגֹל

"נא" הוא ספר השירים השני של נועה שקרג'י. כתב היד של הספר זכה בפרס אקו"ם ע"ש שלמה טנאי לשנת תשפ"ב.

מתוך נימוקי השופטים:

בבחירה לפרוש את השירה שלה על פני שורות ארוכות נועה שקרג'י מציעה מהלך פואטי נועז.  ואולי זו התרסה, כמשתמע משם ספרה "נא", ביטוי חורץ לשון בשפה מדוברת, אך באותה נשימה דומה שהמשוררת מגישה את קובץ השירים שלה כמנחה ומפגיעה: "האזינו נא". בשיר הראשון, הארספואטי, היא מעידה על אותה בחירה יוצאת דופן, שנעשתה כמו  בעל כורחה. נכנס בה דיבוק, שהיא קוראת לו מגיד השירים. "משונה אתה מגיד השירים שנכנסת בדעתי ואתה נושף בה תדרים צפופים ורועדים, מצרף את המילים לתפרים ארוכים…"אכן, שקרג'י הולכת עם המהלך הזה עד הסוף, כאחוזת דיבוק. בוער בה באמת להבין מה קורה לשירה כשהיא משתחררת מהמחוך שלה, מהמבנה המהודק והחסכוני שלה. התשובה היא, לפחות אצלה, שהשירה לא נעשית נרטיבית יותר, אלא דווקא מכושפת ולירית יותר. דומה שהמשוררת  חוגגת את החופש בפורמט החדש, רק כדי למצוא את הגבולות החדשים שהיא מתכנסת ביניהם. שקרג'י מייצגת קול מקורי ונועז בשמי השירה. היא מגישה כאן יצירה בשלה (בניגוד לעוד אפשרות הנרמזת בשם נא) ומרשימה הכוללת לצד משחקיות והרפתקנות גם עומק רגשי רב.לצד פועלה המבורך של שקרג'י מאחורי הקלעים של התרבות והשירה, היא ניחנה גם בכריזמה יצירתית ראויה לציון. "אני בדרך, כולי בדרך אני הדרך," היא זועקת בפרץ של  מודעות עצמית.

ביקורת על הספר מאת אלון רג'ואן במדור ספרים של עיתון הארץ 

ראיון בתוכנית מגזין שבת עם רון נשיאל