מעלה: גיליון 1

מעלה הוא כתב עת לביקורת ספרות. שמו מעיד על שאיפותיו המרכזיות: להתמיר את הדיון בספרות, לחפש אחר המניעים הגבוהים בכתיבת ביקורת ספרות, ולהצביע על המדדים לבחינתה של היצירה הספרותית. מעלה מציע כי ביקורת ספרות היא עצם היכולת לראות את הדברים בעדינותם, כשעדיין לא התגשמו במלואם, כשהם במרחב שבין האדמה לשמים – כשהם למעלה. כתב העת מחפש אחר נקודת מבט השואפת להתבונן בנעשה בשדה הספרות לא רק כמבט המופנה ימינה או שמאלה, וודאי שלא כמבט המופנה מטה, כי אם כמבט מעלה: אל הרחוק, הטרנסצנדנטי, אל התקווה.
אנו מבקשים להפוך את ביקורת הספרות משדה קרב, זירת סיף, חדר ניתוח או חדר המתנה מנומנם, לאתר של עדינות, אמונה, הגות, קסם ויופי. אומנם, על פי רוב העדינות נחשבת לרחוקה מן הביקורת, אולם למעשה היא לב ליבה: העדינות אינה חולשה, רגשנות או היעדר תעוזה; היא לא נועדה לטשטש את עמדתו של הכותב, והיא אינה סותרת את הנימוק או השיפוט – נהפוך הוא. אם ביקורת הספרות מבקשת להוסיף לפרספקטיבה של הקורא והכותב, לרקום את הקורים הדקים שנעלמו ממבטם – בגוף היצירה, בהקשר שלה, או בחשיפת נקודות העיוורון שלה, הרי שהעדינות היא הכלי העוצמתי ביותר לביקורת, לשינוי. בלעדיה, הביקורת היא מלחמת גלדיאטורים על מסך ירוק, היא רהב פרפורמטיבי ההופך את סיבתו למשנית. בתקופה בה האלימות זוכה למקום כה מרכזי בתרבות בכלל ובתרבות הביקורת בפרט, העזה אמיתית תימצא דווקא בהיפך המוחלט – בעדינות; אותה עדינות המאפשרת תיקון במימדים גבוהים יותר, המתגשמים בסופו של דבר בטקסט הספרותי.

תוכן העניינים
דבר המערכת
מלכת הדרמה – כיצד לקבל ביקורת שלילית / גלעד מאירי
הסימנים הכחולים של השפה / עטרה בן חנן
על היפה והנכון / אריאל זינדר
"אנחנו / צריכים מלחמה להשכיח את המלחמה / בעצמנו" / נועה שקרג'י
בקצה השיר ישן איש / חוה פנחס-כהן
מכתב מן העורף – על "להיות אשה סופרת", שבע מסות מאת עמליה כהנא-כרמון / רות אשור
שתיקה יודעת כול (קול?) / אסתר אטינגר
הנחתי רגל איפה שעמדה הרוח / גליה ברס
במקום בו עמדת נשאר רק אוויר / אלפרד כהן
כאוס ירוק: "הגרסה המודרנית לגיהנום היא היעדר תכלית" / טפת הכהן-ביק
אומרים לנו שיש סקס אחר / רותם עטר
חיינו כמו פרחים בצל מנוף / סיגל נאור פרלמן
מוסקוביאדה – רוחות הרפאים של ההיסטוריה או הביוב של השאול / אביב פטר
נוף עברוסי / יובל יבנה
כזב ובדיון / אספיר בלה מילמן
צפון ברך – ספר הוא בית הוא עריסה / מורן שוב רובשוב