אוֹי מאמא

מתוך מילים אחרונות:

"כָּל הַלַּיְלָה רָאִיתִי מִשְׁפָּטִים

פְרָאזוֹת עוֹבְרוֹת מוּלִי וְנֶעֱלָמוֹת

עִנְיָנִים לֹא חֲשׁוּבִים לֹא קְשׁוּרִים

כָּל אֶחָד קָרוֹן לְעַצְמוֹ

נָעִים בִּמְהִירוּת עַל אוֹתוֹ פַּס.

לֹא יָכֹלְתִּי לְהַפְסִיק לִקְרֹא

לִפְנוֹת בֹּקֶר קָרָאתִי לָאָחוֹת

וְהֶרְאֵיתִי לָהּ מַה קּוֹרֶה

הִיא סוֹבְבָה כַּפְתּוֹר וְזֶה נִפְסַק.

אַתָּה יוֹדֵעַ כָּאן הֵם בֶּאֱמֶת

יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת הַכֹּל".

אוי מאמא הוא ספר שיריו השישי של יורם (יוריק) וֶרֶטֶה. זהו ספר אוטוביוגרפי בעיקרו המתעד כיצד המחבר מלווה את  שלבי חייה האחרונים של אימו ובאמצעות זאת את מערכת היחסים ביניהם. זו פרידה מאם אהובה הכוללת: תיאורים קונקרטיים מבית החולים, לוויה, שלבי אבל ומבט רטרוספקטיבי על רגעים אינטימיים, יומיומיים ומכוננים בקשר. לדוגמה, תיאור ביקורה של אימו בבית חולים לאחר שהמחבר נפצע בקרב בחווה הסינית במלחמת יום הכיפורים. נקודת המבט של המחבר משלבת בין רוך וגעגוע לבין עקיצות הדדיות, לעיתים אירוניות, דינמיקה המבטאת קשר המכיל מורכבות כלומר, קירבה. עמדה בשלה זו באה לידי ביטוי בעיצוב פואטי חם, אך חף מסנטימנטליות. התיאורים הקיומיים המאופקים אינם ביטוי של ניכור, אלא של כיבוד אם: המשורר איננו עושה שימוש מניפולטיבי, סוחט דמעות בסיטואציה הפרטית הטעונה, אלא מעצב אותה באמצעות שליטה לשונית וספרותית וירטואוזית, מה שמעניק לה מעמד אוניברסלי ומיתי. לכן זהו ספר שירה אותנטי, מרגש ובעל עוצמה. כתב היד של הספר זכה במענק קרן רבינוביץ'.

ורטה יליד ירושלים (1954) הוא מורה ומרצה. זכה בארבעה פרסים ספרותיים: נוימן לספר ביכורים (1979), ברנשטיין (עבור ביקורת ספרות; 1997), פרס ראש הממשלה (1998) ודוליצקי (2016). מתגורר בכליל מ-1986.