אור וזמן

חדש: אור וזמן, יונתן ברג

אור וזמן הוא ספר שיריו הרביעי של יונתן ברג, וספרו השביעי עד כה. הספר מאגד שירי מסע, בשלושה רבדים לפחות של המילה מסע. המסע הגיאורפי בין יבשות, ארצות, ערים ומקומות; המסע של גיבוש העצמי הנודד בעולם בחיפוש אחר יציבות רוחנית ונפשית, והמסע מבית אל בית – היינו, מבית הילדות, עבור באהבה ובזוגיות ועד אל בית המשפחה והילדים.

הפואטיקה של שירי הספר עמוסה, דחוסה ואינטנסיבית, ומבקשת לשקף הן את חוויית המסע, בה מאורע רודף מאורע, מראה רודף מראה, והן את המסורת של כתיבת המסעות בשירה העולמית והעברית: מוולט וויטמן, ואלן גינסברג אל פנחס שדה ובני שבילי. בניגוד למסורת השירית בה הדובר על פי רוב מסתפק במסע הפנימי, או לכל היותר במסע הגיאוגרפי הקרוב, אור וזמן מוקדש למסע הגדול, ובהתאמה- הוא נוקט בפואטיקה מאג'ורית וויזואלית רבת מעוף.

לכאורה, כל שיר באור וזמן מוקדש למקום אחר, אלא שחילוף המקומות מלמד על המרכזיות של תנועת המסע, ההופכת את השינויים במקומות, בשפות ובמראות למשנית. אמנם יש הבדלים בין הודו, לבנון ורומא, הנופים משתנים מעיר לעיר, ולטובת הקורא הספר נחתם ברשימה של המקומות בהם נכתבו השירים. אלא שהקריאה בספר מגלה דווקא את הדומה בעולם, ומעניקה את עיקר המשמעות להתפתחותו של הדובר לאורך זמן המסע – מצמא לרעש, המולה, ודינמיות, למציאת נקודה ארכימדית שקטה בתוך המסע.

מי שמכירים את יצירתו של ברג יודעים כי לכאורה, כל ספריו עוסקים במסע באופן כזה או אחר, אלא שהמסע הממשי מאפשר למשורר להרים ולשכלל את הקול המאג'ורי של שירתו לשיאים חדשים הנדרשים הפעם לא רק מצד הדובר, אלא גם מצד נושא הספר.

הספר יוצא לאור בהדפסה לפי דרישה במחיר של 69 ₪ לעותק. אולם במקביל, ברג, בשיתוף בית ההוצאה מאפשרים הורדה חינמית של הספר כקובץ PDF מאתר ההוצאה. מהלך זה, אשר נעשה על פי דרישתו של היוצר, מבקש לבסס את השירה כ"טובין ציבורי", כמה שכולם ראויים ליהנות ממנו, ללא קשר ליכולת כלכלית. יותר מכך, ההורדה החינמית מציעה לקוראים "טעימה חינמית" של שירה, תוך שחרור השירה מתוך שדה המסחר, הכושל ממילא בשיווק ובמסחר השירה.

נוסף על כך, במקביל ליציאת הספר מתפרסמים בפלטפורמות המוזיקה השונות שישה מתוך שירי הספר, בהלחנתו של אהוד בנאי, לו גם מוקדש השיר "איש ציפור" המופיע לקראת סופו.

להורדת PDF של הספר
Berg_In_DGTL סופי

לכל ששת השירים בביצועם של אהוד בנאי ויונתן ברג

ראיון בהארץ, מוסף גלריה, משה גלעד

ביקורת ב"ישראל היום" מאת עידו ניצן