אנחנו שמחים ומתרגשים לבשר על פסטיבל השירה הבינלאומי המקוון מבית מקום לשירה. בשנים האחרונות התמעטו פסטיבלי השירה הבינלאומיים בישראל, והגבולות התרבותיים בכל הקשור לשירה ולספרות הפכו אטומים. הקושי להיפגש עם משוררות ומשוררים מארצות אחרות נבע מסיבות פוליטיות, כלכליות ותרבותיות, והאפשרות היחידה להיכרות עם יוצרים ספרותיים הפועלים מעבר לים הייתה באמצעות ספרי תרגום.
פסטיבל השירה הבינלאומי של מקום לשירה כולל עשרה מפגשים אינטימיים בין משוררים והמתרגמים שלהם לעברית. בין הארצות המשתתפות השנה בפסטיבל: סוריה, פולין, גרמניה, אירלנד, ספרד, ארה"ב, ניו-זילנד וקוריאה.
תקופת הקורונה לימדה אותנו לנצל את המרחב המקוון לבצע את מה שבלתי אפשרי בלעדיו. כאלה הם הקשרים שיוצר פסטיבל השירה הבינלאומי המקוון. הוא מגשר על פערי המרחק, ומפגיש אותנו עם משוררות ומשוררי הפסטיבל בחדר העבודה שלהם, ליד שולחן הכתיבה; במרחב האינטימי ביותר, והנוח ביותר למפגש.
הפסטיבל מארח 10 משוררים ומשוררות מעולים הפועלים ברחבי העולם. משוררים אלו מוכרים בארצם, זוכי פרסים, שתורגמו לשפות רבות ושונות. את הפסטיבל מלווה הגליון ה-33 של כתב העת שלנו ננופואטיקה, שיוקדש לתרגומי שירה ובפרט לתרגומי המשוררים המשתתפים בפסטיבל.
את היוצרים יארחו מתרגמים ומתרגמות ואנשי ספרות ישראלים. בין המשוררים המשתתפים: אווה ליפסקה (פולין) מארחים: רפי וייכרט ודורותה בורדה-פישר | ג'יימס קרוז (ארצות הברית) מארחת: מרב פיטון | מייקל לונגלי (אירלנד) מארח: ליאור שטרנברג | ריטה דאב (ארה"ב) מארחת: כרמית רוזן | הייסון קים (קוריאה) מארחים: ז'אי קים ועינת מרבך-בר | יאן וגנר (גרמניה) מארח: חנן אלשטיין | מוחמד זאדה (סוריה) מארח: עידן בריר | טוסיאטה אביה (ניו-זילנד) מארחת: דורית וייסמן | יאצק דנל (פולין) מארחת: חנה הרציג | פליו פורמוזה (ספרד) מארח: איתי רון
ניהול אמנותי: נצר לאו, גלעד מאירי, נועה שקרג'י
הפקה: נצר לאו
השתתפות באירועים: 120 ש"ח עבור הפסטיבל כולו, 20 ש"ח עבור מפגשים בודדים.
הייסון קים נולדה ב-1955, דרום קוריאה. היא משוררת, מתרגמת, מסאית, ומבקרת. הייסון הוציאה לאור ארבעה-עשר ספרי שירה וארבעה ספרים על פואטיקה, כולל אחת-עשרה אנתולוגיות שתורגמו לאנגלית, רובן תורגמו לשפות רבות. היא זכתה במספר פרסי ספרות בינלאומיים, ביניהם: פרס השירה 'גריפין' (2019), פרס 'ציקדה' (2021, שוודיה), מחברת בינלאומית ב'אגודה המלכותית לספרות', (2022, אנגליה), ופרסי ספרות קוריאנים רבים. היא לימדה כתיבה יוצרת במכון סאול לאמנות במשך 32 שנים.
יאן ווגנר נולד ב-1971 בהמבורג ומתגורר בברלין משנת 1995. משורר, מסאי, ומתרגם שירה אנגלו-אמריקאית (צ'ארלס סימיק, ג'יימס טייט, מרגרט אטווד, ורבים אחרים), הוא הוציא לאור שבע אסופות שירה, האחרון בהן מופע הפרפר (Die Live Butterfly Show) (2018). האסופה השישית שלו, רגנטוננווריאציונן 'וריאצות של חבית גשם' (Regentonnenvariationen ‘Rain Barrel Variations’) זכתה בפרס יריד הספרים בלייפזיג ב-2015. שירים נבחרים 2001-2015 (Selected Poems 2001-2015) יצא בהוצאת הנסר וורלג באביב 2016. שירתו של ווגנר תורגמה לארבעים שפות. ווגנר זכה במגוון מלגות ופרסים, כולל פרס 'אנה זגרס' (2004), פרס 'פרדריך הלדרלין' (2011), פרס השירה הבינלאומי 'זונגקון' (סין, 2017), פרס 'ג'ורג' בוכנר' (2017), פרס 'מקס ג'ייקוב' (צרפת, 2020), ופרס הספרות לשיתוף פעולה בין-תרבותי 'פונט' (סולבניה, 2021). הוא חבר באקדמיה ללשון וספרות גרמנית.
טוסיאטה אביה היא משוררת בעלת שם עולמי, סופרת, ומבצעת. היא פרסמה ארבעה ספרי שירה, ארבעה ספרי ילדים, שני סרטים קצרים, ושני מחזות. המחזה שלה כלבי פרא מתחת לחצאית (Wild Dogs Under My Skirt) הופיע באוף-ברודווי ב-2020 וזכה בפרס 'פרינג' אנקור' להפקה המצטיינת של השנה. בשנה שעברה הוענק לה תואר 'חברת מסדר ההצטיינות של ניו זילנד' על תרומתה לשירה ולאמנות. הספר האחרון שלה, ספר הכובש הברברי (The Savage Coloniser Book ) זכה ב-2021 בפרס ספר השירה הטוב ביותר בפרסי ספרים באוקהם, ניו זילנד. המחזה החדש שלה, מופע הכובש הברברי (The Savage Coloniser Show), יעלה בבכורה ב-8 במרץ בניו זילנד. טוסיאטה הופיעה בפעם האחרונה בישראל, פנים אל פנים, בפסטיבל השירה הבינלאומי 'משכנות שאננים' בירושלים.
ריטה דאב (1952, אוהיו, ארה"ב) היא משוררת אמריקנית עטורת פרסים, פורצת דרך בשירה האמריקנית בת זמננו. שירתה משמיעה קול ייחודי, המבליט את זהותה כאישה וכאפרו־אמריקנית, ומתכתב עם מסורת הספרות האירופית לצד תרבות והיסטוריה אפריקנית-אמריקנית אישית וקולקטיבית. דאב זכתה בפרס פוליצר ב-1987 על ספר השירה השלישי שלה, תומס ובאולה (Thomas and Beulah) אשר גיבוריו היו דמויות סבה וסבתה. בשנים 1995-1993 הייתה "שרת השירה" האמריקאית. לאחר מכן זכתה בפרסים ותארי כבוד רבים נוספים, ספרותיים ואקדמיים לאורך כל שנות פעילותה. דאב פרסמה עד כה אחד-עשר קבצי שירה שזכו להערכה רבה, מחזה, מסות, סיפורים קצרים ועוד. כמו כן יש לה פעילות ענפה גם כעורכת יצירות ואנתולוגיות. דאב מלמדת ספרות וכתיבה יוצרת באוניברסיטת וירג'יניה, לאורך השנים כתבה טור משוררת בוושינגטון-פוסט וכן ערכה את מדור השירה בניו יורק טיימס. ספר השירה האחרון שלה, Playlist for the Apocalypse ראה אור ב-2021.
יאצק דנל (נולד ב-1980 בגדנסק, פולין) הוא משורר, סופר, מתרגם וצייר פולני. עד לאחרונה התגורר בוורשה אך עקר לברלין ב- 2020, שם הוא מתגורר עם בן זוגו פיוטר טארצ'ינסקי. דנל פרסם עשרה כרכי שירה ויותר מעשרים יצירות פרוזה (ביניהן הרומן "ללה" שתורגם לשפות רבות וביניהן לעברית). כמו כן ערך אסופות שירה וספרי מסות. דנל תרגם לפולנית שירה ופרוזה אנגלית, בין השאר יצירות של פיליפ לארקין, אדמונד וייט, הנרי ג'יימס, סקוט פיצג'רלד וג'.מ. קוטזי. יצירותיו תורגמו לכעשרים שפות. דנל זכה בפרס קושצילסקי, פרס פשפורט פוליטיקי והיה מועמד לפרסים רבים אחרים.
לצערנו המשורר לא יוכל להשתתף באירוע מפאת סיבות משפחתיות. במקומו יתקיים מפגש עם המתרגמת מרב פּיטוּן.
מרב פּיטוּן, משוררת, מתרגמת ועורכת שירה. ילידת 1981, חיה בירושלים, למדה בחוג לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. קובץ שיריה זכה במקום הראשון בפרס ע"ש הרי הרשון בשנת 2006. רשימות ביקורת פרי עטה פורסמו בין היתר בכתב העת "המוסך" בו היא חברת מערכת. בשנת 2023 עתיד לראות אור בהוצאת "קשב" ספר תרגומיה למבחר משירתה של "המשוררת הלאומית" של ארה"ב לשנת 2022-23, אֵדָה לימון. חוץ משירי ג'יימס קרוז, נקרא במפגש משיריהן של המשוררות אדה לימון, אלן באס, ליזל מולר ועוד. נשמע ממרב על חדר העבודה של המתרגמת, איך היא בוחרת את המשוררים שתתרגם, מה תהליך התרגום, וגישתה לתרגום.
ג'יימס קרוז ערך מספר אנתולוגיות שירה שהפכו רבי מכר: לרפא את הקרע (Healing the Divide), הדרך אל החמלה (The Path to Kindness), ואיך לאהוב את העולם (How To Love the World), שהופיעה בתכנית הרדיו הציבורי (NPR), מהדורת הבוקר (Morning Edition) וכן בבוסטון גלוב ובוושינגטון פוסט. הוא כתב ארבעה קבצי שירה זוכי-פרסים: הספר של מה שנשאר (The Book of What Stays), סיפורים לאבי (Telling My Father), ציפור כחולה (Bluebird), וכל רגע ורגע (Every Waking Moment) ושיריו הופיעו במגזין ניו-יורק טיימס, בכתב העת פלאושיירס (Ploughshares), בשבועון ניו ריפבליק, ובכתב העת פריירי שונר(Prairie Schooner). ג'יימס מלמד כתיבה בסמינרי שירת חוסן ובמסגרת תכנית התואר השני (MFA) באוניברסיטת איסטרן אורגון.
פליו פורמוזה (Feliu Formosa) (סבדל, 1934) משורר, מתרגם, מחזאי, מסאי, שחקן ובמאי תיאטרון קטלאני. פליו כינס את שיריו באסופה בשנת 2004, ולאחר מכן הוציא ספרים רבים נוספים. תרגם יותר ממאה כותרים מגרמנית, ביניהם בולטות יצירותיהם הפואטיות של ברכט, טרקל והמשוררות היהודיות אלזה לסקר-שילר, נלי זאקס ורוז אוסלנדר. בין הפרסים על עבודתו, בולטים צלב סנט ג'ורדי של הגנרליטאט של קטלוניה (1988), פרס קרלס ריבה לשירה (1977), פרס סיוטאט דה ברצלונה (1987), פרס הכבוד לאותיות קטלוניות (2005) ופרס פרידריך גונדולף של האקדמיה הגרמנית ללשון וספרות (2011) על הפצת התרבות הגרמנית בחו"ל. תרגום שיריו לעברית עתיד לצאת בישראל בהוצאת קשב לשירה.
דניאל בהר על השירה הסורית: בהר הוא מרצה בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים. תחום מחקרו הוא הספרות הערבית המודרנית בהקשרה התרבותי והפוליטי ובזיקה לספרות העולם. פרסומיו עוסקים בהתפתחות השירה המודרנית בסוריה, באינטרטקסטואליות בשירה הערבית, בתרגומי שירה לערבית ובקליטתם של זרמי ספרות בינלאומיים בסוריה ובעולם הערבי. דניאל מתרגם שירה ערבית לאנגלית ולעברית. תרגומיו הופיעו בקשת החדשה, מטעם, הליקון, ArabLit Quarterly ו-Michigan Quarterly Review.
מוחמד זאדה משורר ומחזאי כורדי־סורי שנולד בשנת 1970 בכפר מובּאטו הסמוך לעיירה עפרין, כ־50 ק"מ מצפון־מערב לחַלַבּ. מאז שנת 1996 חי בקלן שבגרמניה. יסד ביחד עם הסופר סוּבְּחִי דַסוּקִי את העיתון "אִשְׁרָאק" הרואה אור בערבית ובטורקית, ובמשך שבע שנים כתב בו טור קבוע. זאדה הוא חבר מייסד של הפורום ובית הקפה התרבותי "אַ-טַעָאן" בקלן, המקדם זה למעלה מעשור פעילויות תרבותיות וסדנאות ספרותיות. שיריו תורגמו עד כה ליותר מתשע שפות. בין קובצי השירה שפרסם: פסלי צל (א־סדאקה, 1996) נסיכים של מבט ראשון (אלאדב, 2000) תיעוד חמישי של החיים (מומנט, 2014.) בשנה הקרובה יראו אור שלושה קובצי שירה שלו: אצעדה לוחצת, סוס לבן מתקרב למובאטו, אין תיעוד לחיים האלה. מחזה פרי עטו, עיר האיסורים, זכה בפרס הראשון בפסטיבל התיאטרון הארצי בסוריה בשנת 1994.
מייקל לונגלי, יליד 1939, הוא מחשובי המשוררים האירים. כתיבתו מתפרשת על פני ששה עשורים ועד כה פרסם יותר מ-20 קובצי שירה שהקנו לו מעמד מרכזי בשירה האירית והאנגלית. בין השנים 2010-2007 שימש כ"פרופסור השירה של אירלנד", משרת כבוד מטעם מספר אוניברסיטאות ומוסדות באירלנד. על שירתו זכה במספר פרסים חשובים, ביניהם פרס וויתברד לשירה, הפרס על שם ת.ס. אליוט, ולאחרונה גם פרס פֵלטְרינֶלי מטעם האקדמיה 'דה-לינצ'י' ברומא. בשנת 2001 הוענקה לו מדליית המלכה לשירה. שירתו של לונגלי מהווה ביטוי של הומניזם עמוק ומכילה בתוכה התייחסות מורכבת למצב ההיסטורי והפוליטי. מקום מיוחד יש בשירתו לעולם החי והצומח של אירלנד. לונגלי נשוי למבקרת הספרות עדנה לונגלי ומחלק את חייו בין בלפסט וקאריגְסקיוֹואן שבמערב אירלנד, חבל ארץ שתופש מקום מרכזי בכתיבתו. 'בין ציפורי המים' אסופה ראשונה בעברית משיריו רואה אור בימים אלה בהוצאת 'קשב לשירה' בתרגומו של ליאור שטרנברג.
אווה ליפסקה נולדה בקרקוב ב-1945. היא עבדה כעורכת בהוצאה המובילה בעיר, 'הוצאת ספרות' Wydawnictwo Literackie. במשך מספר שנים הייתה עורכת שירה במגזין הספרותי פיזמו (Pismo), שהייתה שותפה ביסודו. ב-1990 הייתה נציגת תרבות פולין באוסטריה, שם שימשה כמנהלת מכון תרבות פולין במשך שנות התשעים. ליפסקה כתבה מעל לשלושים ספרי שירה, פרוזה ועיון. ליפסקה זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס 'קוסצ'לסקי' (1973), פרס מועדון הPEN הפולני (1992), פרס קרן 'יוז'קובסקי' (1993), פרס הספרות 'גדיניה' (2011), פרס הספרות 'יוליאן טווים' (2017), פרס השירה 'וורוצלב שילזיוס', ופרס העיר הבירה, וורשה (2020). שירתה תורגמה לאנגלית, גרמנית, צרפתית, הולנדית, דנית, שוודית, ספרדית, הונגרית, סרבית, צ'כית, עברית, קטלנית, וסלובקית.